מליסה רפואית – צמח תבלין רב־שנתי בניחוח לימוני לחליטות ולגינה
צמח תבלין ריחני בניחוח לימון
עלים ירוקים ורכים בעלי ניחוח לימוני עדין הופכים את המליסה לאחד מצמחי התבלין האהובים לגידול ביתי. מליסה רפואית (Melissa officinalis) היא צמח רב־שנתי ממשפחת השפתניים, המתאים לגינות תבלין, לאדניות ולעציצים במרפסת.
חליטת מליסה ושימושים מסורתיים
חליטת מליסה מוכרת ברפואת הצמחים המסורתית כמשקה מרגיע, ונהוג לשתות אותה בשעות הערב.
איך מגדלים מליסה בבית?
מליסה מעדיפה מקום מואר עם שמש בוקר או חצי צל, במיוחד באזורים חמים. ניתן לגדל אותה בעציץ עם חורי ניקוז או באדמה, כאשר גיזום וקטיף קבועים מעודדים צמיחה צפופה של עלים חדשים.
פריחה וצורת צימוח
המליסה מתפתחת כצמח עשבוני מסועף, בעל נטייה להתפשט עם הזמן. בקיץ מופיעים פרחים קטנים בגווני לבן עד צהבהב.
תנאי גידול מומלצים
שמש בוקר עד חצי צל מואר
השקיה סדירה כאשר שכבת האדמה העליונה מתחילה להתייבש
אדמה עשירה בחומר אורגני ומנוקזת היטב
מתאימה לעציצים, לאדניות ולגינות תבלין
צורת צימוח עשבונית, מסועפת ומתפשטת
במשתלת דרויאן תמצאו מליסה רפואית ומגוון צמחי תבלין ריחניים לגידול ביתי, להכנת חליטות ולשימוש במטבח.
שוטפים כמה עלי מליסה טריים, מניחים בכוס ומוזגים מים חמים. משרים כ־5–10 דקות ומסננים. ניתן להוסיף לימון, נענע או מעט דבש לפי הטעם.
תדירות ההשקיה משתנה בהתאם לעונה, לגודל העציץ ולמיקום. מומלץ לבדוק את האדמה ולהשקות כאשר השכבה העליונה מתחילה להתייבש. בקיץ ייתכן שיהיה צורך בהשקיה תכופה יותר, אך חשוב להימנע ממים עומדים.
שני הצמחים שייכים למשפחת השפתניים, אך למליסה ניחוח לימוני עדין ואילו לנענע ניחוח מנטולי ורענן. שניהם מתאימים לחליטות ולמשקאות, אך מעניקים טעמים שונים.
הצהבת עלים יכולה להיגרם מעודף השקיה, ניקוז לקוי או מחסור בחומרי הזנה. קצוות יבשים עלולים להעיד על מחסור במים או חשיפה לשמש חזקה. מומלץ לבדוק את לחות האדמה ואת מיקום הצמח לפני שמשנים את הטיפול.
מומלץ לקטוף את קצות הגבעולים מעל זוג עלים, במקום להסיר עלים בודדים בלבד. כך מעודדים הסתעפות וצמיחה צפופה. רצוי לא להסיר יותר משליש מהצמח בקטיף אחד.

ציוד לגינה


