פסיפלורה – שעונית נאכלת

פסיפלורה - שעונית נאכלת

הינו צמח מטפס אשר מטופח מסחרית לשם פריו האכיל. מקור הצמח מאמריקה הדרומית ומגודל בהיקף נרחב במספר גדל והולך של מדינות כדוגמת הודו, ניו זילנד, הקריביים, ברזיל, אקוודור, קליפורניה, פלורידה, הוואי, אוסטרליה, מזרח אפריקה, דרום אפריקה, וישראל. שמו של הפרי בא לו כפי הנראה בגלל הפריחה שלו, המזכירה את לוח השעות של השעון
קיימים שני סוגים של פסיפלורה (במספר רב של זנים), והם שונים חיצונית אחד מהשני. הסוג הצהוב יכול להגיע לגודלה של אשכולית, והוא בעל קליפה חלקה, מבריקה, קלילה ואוורירית, ובאוסטרליה הוא משמש ככנה לסוג הסגול. הסוג הסגול הינו קטן מלימון, ובעל קליפה חלקה, מבריקה, ניתן לאכול אותו גם כאשר קליפתו יבשה ומקומטת בבגרותו.
שימושים

באוסטרליה הפרי זמין מסחרית טרי ומשומר. בנוסף להיותו מוסף לסלטי פירות, הפרי נפוץ בקינוחים כגון פבלובה (עוגת מרנג), עוגות גבינה, וקרם שניט. בנוסף הפרי משמש לגיוון משקאות קלים.
ברפובליקה הדומיניקנית הפרי משמש למיצים, ריבות וסירופים.
בפוארטו ריקו הפרי נקרא פָ‏‏ר‏צַ‏ה‏, וההנחה הרווחת היא שהוא מוריד לחץ דם.
בברזיל מוס פסיפלורה הוא קינוח שכיח, והזרעים משמשים לעתים לעיטור סוגים מסוימים של עוגות. מיץ פסיפלורה גם כן מאוד נפוץ.
באינדונזיה הפרי נאכל טרי. עם זאת, מאוד מקובל לסנן את הפרי לקבלת מיץ, ולבשל אותו עם סוכר לקבלת סירופ סמיך. לאחר מכן הוא מעורבב עם מים וקרח לשם הכנת משקה.
בהוואי הפרי נקרא ליליקוי, ולרוב נצרך טרי. סירופ פסיפלורה מקובל כתוסף לברד, גלידות, מוצ'י (עוגיות אורז) ושאר קינוחים. פרי טרי אינו נמצא לרוב בשווקים, ולכן רוב הפירות הטריים הנאכלים גדלים בחצרות פרטיות.
מיץ וסירופ הפסיפלורה הינם מרכיב חיוני במספר קוקטיילים, כגון הוריקן.
בדרום אפריקה הפסיפלורה משמשת לתיבול יוגורט

הנחיות טיפול:
הפסיפלורה, בדומה לגפן, חייבת תמיכה כגון קיר, גדר על מנת לטפס ולהתפתח.
במטעים מסחריים נבנית הדליה מיוחדת המאפשרת לצמח לטפס באמצעות הקנוקנות (האיבר בו נאחז הצמח בגדר בכדי לטפס). הצמח מתפשט וגדל במהירות ועם הזמן הוא תופש נפח רב. מומלץ להשתמש בצמח כמטפס על גדרות או על פרגולות אם כי יש לגזום ולרסן את הצמח במהלך השנה כי אחרת עלולים לקבל סבך של ענפים. הפרחים נוצרים רק על ענפים חד שנתיים החשופים לאור לכן יש לפנות מקום כל שנה לצימוח ענפים חדשים ע"י גיזום חלק מהענפים המבוגרים

פרי השעונית:
הבשלת הפרי מתרחשת כשלושה עד ארבעה חודשים מההפריה, תלוי בעונות השנה. בהבשלה הפרי משנה את צבעו מירוק לסגול ונושר על האדמה ואז אוספים אותו. ניתן גם לקטוף את הפרי ישירות מן הצמח אך רק כאשר מבחינים כי הוא שינה את צבעו. רצוי להמתין מספר ימים לפני האכילה על מנת שהפרי יבשיל בצורה יותר טובה ורמת החמיצות תרד ותורגש מתיקות רבה יותר.
כאשר הפרי מונח מספר ימים מתקמטת הקליפה כתוצאה מאיבוד מים, אך איכות הפנימית של הפרי נשמרת טובה לאכילה. ישנם מקומות בעולם שמכירים את הפרי רק בצורה הזו ולכן הוא נקרא "הפרי המקומט".
הפרי עשיר בויטמינים ובעיקר בוויטמין A . טעמו משובח והשימוש העיקרי בו הינו למאכל. ההמלצה היא לאכול את הפרי ע"י כפית כאשר חוצים את הפרי לשניים ואוכלים את תוכן הפרי. לפסיפלורה ארומה מיוחדת ותוספת של תוכן הפרי לסלט פירות מעשירה את טעמו. כמו כן ניתן לעשות מהפסיפלורה גלידות משובחות. מיץ פסיפלורה נחשב למעדן והוא מוגש בבתי מלון יוקרתיים ברחבי העולם

דילוג לתוכן