שיפור פוריות הקרקע

אחד הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על צמחית גינה היא פוריות הקרקע. בגינון האורגני אנו משפרים פוריות זו בשני אמצעים עיקריים: קומפוסט וזבל ירוק יותם שפיר.
אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על צמחית גינה, ובעקיפין גם על הייצורים הנמצאים בה, הוא פוריות הקרקע. כדי להבין מהם התהליכים הדרושים לקבלת קרקע פוריה, יש ראשית לדעת מיהם הייצורים הנמצאים בקרקע, מהו תפקידם בהעלאת פוריות הקרקע ומהי תרומתם בקבלת צמחיה בריאה וחסונה יותר.

פוריות קרקע נבדקת לפי שני מדדים: כמותיים ואיכותיים. מדדים כמותיים הם לדוגמה מספר פרחים לשיח או מספר פירות לכל עץ, כמות עשביה וכו’. מדדים איכותיים, כמו טעם הפירות ורמת הסוכר בהם, לא ניתן למדוד בערכים מדוייקים.

החומר האורגני מהווה בית גידול המושך אליו בע”ח ואורגניזם מסוגים שונים, הניזונים ממנו. חלקם מוגדרים כחרקים מועילים וחלקם כמזיקים. להלן מספר דוגמאות לבע”ח ולאורגניזמים שונים (מזיקים ומועילים) החיים בקרקע שמכילה חומר אורגני: לטאות, עכבישים, נמלים, זיבליות, נמטודות (תולעת קרקע מיקרוסקופית), שלשולים, שוטניות, פטריות, חיידקים וכו’.
רבגוניות זו של בע”ח משפיעה כמובן על הדינמיקה של פירוק החומר האורגני ועל יצירת תרכובות אורגניות חדשות, שבצורה עקיפה וישירה תורמים להעלאת פוריות הקרקע.

חיפוי קרקע

חיפוי קרקע אורגני (שאריות צמחים ובע”ח) עובר פירוק על ידי חיידקים, פטריות, שלשולים וכו’, המפוררים את החומר האורגני עד ליסודותיו הכימיים: פחמן, חמצן, חנקן, אשלגן, מגנזיום, ברזל וכו’. התהליך הבא שקורה בקרקע, לאחר פירוק שאריות הצמחים (חיפוי הקרקע), הינו סינתזה מחודשת ויצירת תרכובות אורגניות חדשות: ה”הומוס” (רקבובית).
ההומוס הנוצר נספח לחלקיקי הקרקע הקיימים וביחד נוצרים תצמידים בעלי מבנה פתיתי, המעלים את פוריות הקרקע ומשפיעים לחיוב על המבנה הפזיקלי שלה. כתוצאה מפירוק החומר האורגני יכולות להיווצר שתי צורות של הומוס: הומוס יציב והומוס לא יציב.

ההומוס הלא יציב מתפרק בקלות ונצרך על ידי הצמח והסביבה. ההומוס היציב, שנוצר בתהליכים אנארוביים, כמעט ואינו מתפרק ולמעשה משמש כחומר המטייב קרקע ומשפר את המבנה הפזיקלי שלה, וכתוצאה מכך נוצר יחס חיובי בין אוויר ומים בקרקע.

חומר אורגני נחוץ בכל סוג קרקע. בקרקע קלה החומר האורגני משפר את תאחיזת המים בקרקע. בקרקע כבדה, החומר האורגני מאוורר את הקרקע ומסייע לניקוז טוב יותר של המים, על ידי כך נשמר שיווי המשקל בין מים ואוויר גם בקרקע קלה וגם בכבדה.
נתון זה מאוד חשוב להתפתחות הצמחים, כיוון שבמידה והניקוז לקוי והקרקע מוצפת במים, אזי שורשי הצמחים אינם מסוגלים לנשום, דבר שגורם לתמותת הצמחים.

קומפוסט

אמצעי נוסף להעלאת פוריות הקרקע הינו הקומפוסט, שהוא למעשה פסולת שמקורה מן החי והצומח, הנוצרת בתנאים אירוביים. הקומפוסט מכיל חומר אורגני ומינרלים המתפרקים בקלות, ומנוצלים על ידי הצמח. בקומפוסט ישנם גם חומרים שונים כגון: ויטמינים, אנזימים וחומרים אנטיביוטים, הנספחים על ידי הצמח ומשפיעים לטובה על חוסנו ובריאותו.

יצירת הקומפוסט הינה תהליך מורכב, שצורך תשומת לב מרבית. יש לזכור שכאשר לא מבצעים את תהליך הקומפוסטציה כהלכה, יתכן מצב בו במקום יצירה של תנאים אירוביים החיוניים לתהליך, מתרחש תהליך אנארובי (חוסר חמצן) שגורם נזק לצמח ולסביבה. אחד מסימני הנזק הינו יצירת חומרים רעילים, המלווים בריחות רעים. כלומר, אם אתם יוצרים קומפוסט בעצמכם ומקבלים חומר בעל ריח רע – אל תשתמשו בו!

זבל ירוק

שיטה נוספת להעלאת פוריות קרקע הינה שימוש בזבל ירוק, כפי שנהוג בחקלאות האורגנית (גידול ירקות). יש לזרוע תערובת עשירה של קטניות או דגניים כגון: תלתן, בקיה, תירס, דוחן וכו’, פעם בשנה, באביב או בסתיו (תלוי באזור ובאקלים). לאחר שהגידול מגיע לגובה מסוים ולפני פריחתו, קוצרים אותו, מצניעים בקרקע ומשקים.

יש להקפיד על שמירת לחות בקרקע, כיוון שזהו המצב האופטימלי לפירוק מהיר של הזבל הירוק על ידי מיקראורגנזמים כגון: שלשולים, חיידקים, פיטריות וכו’. בנוסף, יש להימנע מהגעה לשלב הפריחה ויצירת הזרעים, כיוון שלשלבים אלו דרושה רמה גבוהה של “חומרי מזון”, בניגוד לשלבי גדילה אחרים של הצמח. חלק מ”חומרי המזון” הדרושים ליצירת פריחה וזרעים מגיעים מהקרקע, וכתוצאה מכך פוריות הקרקע נפגעת.

תהליך יישומי להעלאת פוריות הקרקע

א. בהקמת גינה יש לפזר קומפוסט, בכמות של 15-20 קוב לדונם (15-20 ליטר למ”ר – תלוי בסוג הקרקע) ולהצניע לעומק של 30 ס”מ. פיזור זה הינו חד-פעמי.

ב. החל מהשנה השניה יש לפזר קומפוסט, 6-8 קוב לדונם (6-8 ליטר למ”ר), ולהצניע לעומק של 30 ס”מ. פעולה זו נבצע באביב, באזור המרכז והצפון. בדרום (ערבה, חולות חלוצה וכו’), נבצע את הפיזור העיקרי בתקופת הסתיו.

ג. בכדי לקבל צמחים חסונים יותר, יש לפזר בנוסף 200 ק”ג לדונם (200 גרם למ”ר) של קמח נוצות או קמח דגים.

ד. בחקלאות האורגנית מקובל להצניע זבל ירוק, שמקורו מגידול קטניות ודגניים. תהליך היישום הינו פשוט: קוצרים את אותם גידולים (כגון בקיה, תלתן, דוחן וכו’), מתחחים אותם לתוך הקרקע, משקים ומתחחים פעם נוספת. הצנעת הזבל הירוק מבוצעת בסתיו או באביב.

ה. בנוסף, יש לדשן את הצמחיה במהלך כל השנה בדשנים אורגניים (נוזלים או מוצקים) במידת הצורך (בהתאם לסוג הצמחיה והקרקע).

תודה מיוחדת ליותם שפיר על הכתבה!